תשעה עשר ילדים שגרו בשכונת  ברוטרדם-הולנד, שיחקו תמיד יחד, משתפים זה את זה בשמחתם ובצערם. כאשר עננים שחורים כיסו את שמי הקהילה הילדים מבטיחים שלא ישכחו זה את זה לעולם, מה שלא יקרה. שישה עשר ילדים מהקבוצה נרצחו באכזריות, הומתו בתאי הגזים של אושויץ וסוביבור, על ידי הנאצים ימ”ש. רק שלושה נותרו בחיים. אחד מהם הוא יוחנן ספרנאי. כדי לזכור את חבריו ולקיים את הבטחתו לא לשכוח אותם לעולם, כתב יוחנן אחרי שלושים וחמש שנות עבודה בשדה החינוך, ספר זיכרונות זה. ספר ששווה לקוראו.